חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 6

חד בר נש אישאיל לחברי' דינרין אשרינהו גו ביתי' פי' דהכניסו לתוך ביתו בסתם. א"ל הב לי אגר ביתא א"ל הב לי דנריי אתא עובדא קומי ר' בא בר מינא א"ל נקום לי' ר"ל ינכה לו [והרא"ש ז"ל במס' ב"מ דף ס"ז גורס מפורש ינכה לו] מה דהוי חמי מישרי אע"ג דהכניס סתם בבית והוי אבק ריבית דאינה יוצאה בדיינין מ"מ כשמנכה לו לא חשיב מוציא בדיינין וע"ז מסיק הגמ' הטעם דלמה לא חשיב מוציא בדיינין הוא משום דיש מקום לתלות כיון שהכניס סתם ולא נקצב שכר הדירה ורוצה דמי דירה ביוקר. למשל אם ההלואה היתה ב' דינרין ותחשב דינר ריבית על דמי דירה אבל דמי הדירה הוא ביוקר והוא בב' דינרין וע"כ במקום דיש לתלות לא חשיב כמוציא הריבית. וע"ז מביא הגמ' התוספתא יש דברים שהן כו' הלוני מאה דינרין יש לי חיטים וחזר ולקחן ממנו בעשרים וארבעה סלעים [ומאה דינרין הוא כ"ה סלעים] אין זה ריבית הגם דלכאורה הוא ריבית דהא בתכ"ד מכר לו בכ"ד סלעים ולמה נותן לו מאה דינרין הא אגר נטר הוא משום דא"ל לית את צריך יהב אגר כלים או אגר הכתפין ע"כ אקול ר"ל אנכה וסב דינרך ר"ל סב הכ"ד סלעין לאחר הניכוי שכר כתף ואגר כלים או כדאמר ר' לא שמחשב לו שכר רגלו שהי' צריך לחפש אחר קונה אחר לפיכך כשנזדמן לו על יותר למוכרו בלא שכר כתף ובלא טילטול הרגלים הוזיל הסלע. ונמצא דכיון דיש מקום לתלות תלינן כיון דאינו רבית גמור. וה"נ אמר ר"ז על הדא דידן נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר. ומקדים הגמ' ומביא המימרא דסתמא דגמ' דא"ל לית את צריך יהב אגר כלים וכו' ומימרא דר' לא ומימרא דר"ז על הדא דידן: