הי' לו עדים שנגנבה באונס ואעפ"כ שילם מי נימר אע"פ שפטור מכיון ששילם השומר שייך הכפל להשומר או לא. ע"ז מסיק הדא דמר ר"א המוכר קנסי' לחבירו לא עשה כלום דהא לפ"ז הוי השומר כליקח בעלמא ולא משלם מדין שומרין אלא כמו לוקח בעלמא והתורה לא זיכה הכפל להשומר אלא כשהוא משלם מדין שומרין אבל לא כשמשלם מדין לוקח בעלמא ועי' בחידושי רע"א ז"ל בדף ל"ד במקום שהשומר פטור ושילם עיי"ש. ע"ז שאל היו לו עדים שנגנבה בפשיעה הרי הוא בכלל שילם ואח"כ נמצאת הגניבה למי הוא משלם והוא דהיו לו עדים שנגנבה בפשיעה דהשתא משלם מדין שומרין. אבל כיון דפושע הוא וצריך לשלם. והקרא מיירי בשומר שצריך לישבע כדמסיים ואם לא ימצא הגנב ונקרב בעה"ב אל האלקי' דהוא לשבועה בזה הוי איבעיא דלא איפשיטא אם שייך להבעלים או לשומר או לשניהן. וכ"ז היא דווקא לשיטת הירושלמי דגזה"כ הוא ע"כ שייך האי איבעיא אבל לשיטת הבבלי דהיא משום דנעשה כא"ל לכשתגנוב ותרצה ותשלמינו ע"כ פשיטא דאם הי' עדים שפשע והתשלומין הוא לאו מרצונו פשיטא דלא קני הגנב הכפל ושייך לבעלים:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a7b76f13b1ec17067530c2e9b437bc74ee93f40bbdf5983c6612b0f337347bd6