תני האומר יזכה לי ביתי במציאה שנפלה לתוכה לא אמר כלום מפני שלא ידע בזה כהדא אריסא דר' בא בר' מינא סליק לדיקלא אשכח גוזלין ונסתון. ר"ל ולקחם כמו ונסבון אזל שאל לרב לא א"ל כלום. פי' דשאל לי' אם שייך לו או דשייך לר' בא בר מינא משום שקלה לו הדקל שהיא חצירו לא א"ל כלום ואזל חזר אמר ר' בא בר מינא. קשייא לן הויתא חזר פי' יונים הקשים דהוא הזקנים לנו הוית חזר הית צריך להחזיר לנו שמן הזקנים כבר ידעת וזכתה לו חצירי ותייתר ר"ל והנותר ממציאותו פי' זה הוא ממציאותו של האריס שעדיין לא ידעת מהן שהיו על הדקל ולא זכית בהן והן ממציאותו של האריס כן פי' מהרא"פ זצ"ל:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a7b76f13b1ec17067530c2e9b437bc74ee93f40bbdf5983c6612b0f337347bd6