חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2

שתי' בכלל אכילה וכו'. והא תני המחה את החלב וגמאו כו' הר"ז חייב מה עביד לה אינו לא אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמא טומאת משקין. ר' יוסי שמע לה מן הכא שבועה שלא איכל ואכל ושתה חברייא אמרין אינו חייב אלא אחת אמר לון ר' יוסי אמור דבתרא שבועה שלא אוכל ואשתה ואכל ושתה חייב שתים אילו כו' כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ דר' יוסי האמורא שמע לה מן הכא דשתיה בכלל אכילה דלא כר' יונה אלא מהכא מוכח דשתי' בכלל אכילה מברייתא הזאת דפליג ר' יוסי התנא עם חברייא דחברייא אמרין שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אוכל ואשתה ואכל ושתה חייב שתים ע"ז פריך להם ר' יוסי התנא על הרישא דס"ל דשבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת מאי שנא מהסיפא דשלא אוכל ואשתה דחייב שתים. דהא מהרישא משמע דשתי' בכלל אכילה ומשום הכי אינו חייב אלא אחת א"כ בסיפא דנשבע על אכילה והדר אשתי' נמי לא יהא חייב אלא אחת דהוי דומה לנשבע שלא אוכל ושלא אוכל דשבועה השני' לא חלה על הראשונה משום דמושבע ועומד היא ע"ז השיבו לו רבנן דה"ט דסיפא אלו מי שהי' לפניו ב' כיכרים ואמר שבועה שלא אוכל כיכר זה. וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה שמא אינו חייב שתים בתמי' בודאי חייב שתים דהא השבועה הראשונה היתה על ככר זה דווקא ועל כן חל השבועה על הככר השני' דהא למה לא אמר על שתיהן בב"א שבועה שלא אוכל ע"כ דבשבועה הראשונה היציא ככר השני' משבועתו. וה"נ כשנשבע שלא יאכל וחזר ונשבע שלא ישתה הרי הוציא השתי' מן השבועה הראשונה וע"כ חייב שתים כל זה היא הברייתא דפליג ר' יוסי עם חכמים הרי מוכח מהברייתא דשתי' בכלל אכילה כל זה מביא ר' יוסי האמורא להוכיח מהברייתא הזאת דשתי' בכלל אכילה כן היא הפי' לגי' הגר"א ז"ל: