הדא דתמר בשלא העמידו עמו אבל אם העמידו עמו אין בעה"ב חייב כלום כיון דדמי כמו שפרע לו להפועל כיון דמסר לו במע"ש אצל חנוני כהדא דמר ריב"ש סמכון כתפיא גבי קפילייא אתון ואפקון דלא יהיב לון. ר"ל דקפילייא גרשו להכתפייא ולא רצי למיתב להון ותבעו לבעה"ב ואתא עובדא קומי ר"ש ואמר כך ממה דאילו הוי קפילייא יימר מסבות כמו נסיבות ר"ל אילו יאמרו הקפילייא דנסבת מינן הי' סופה דאלו ואלו ייסיבון כההיא מתניתן דידן אילו הי' כבמתניתן דידן שלא הי' מעמידו אך שטען הקפילייא שכבר נתנו להכתפייא והי' הדין דכתפייא נשבע ונוטל מבעה"ב אלא כאן שאני כדמסיק אלא יסבון מכבר דהא הכא כיון דהעמידו אצל הקפילייא שכמו שכבר נסיב וכבר שילם לו הבעה"ב ואין לו שום דו"ד על הבעה"ב:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 7 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 031ff3d15ef87cb2bf2263b58677457eb48b86ab532876b9d125d3f70dda2edf