מתניתא צריכין למה דמר ר"א ומה דמר ר"ל צריכה למתניתן אילו תנינן ולא תנא ר"א הוינן אמרין ישמעו מפי התובע ולא נשבעו לנתבע חייבין הוי צורכה למה דמר ר"ל פי' דבמתניתן ממעטינן שבועה דנתבע כדמתחיל או שאמר הנתבע משביע אני ומסיים עד שישמעו מפי התובע דבעינן השמיעה מפי התובע וע"כ הא"מ אם שמעו מפי התובע ואח"כ לא נשבעו לנתבע חייבין. והעיקך הפסול היא מה שנשבעו לנתבע אבל אם לא נשבעו לנתבע אע"ג דלא נשבעו להתובע אלא בינם לבין עצמם או לפני אחר אי שליח התובע אלא כיון ששמעו מהתובע סגי וחייב ע"כ צריכה לההיא דר"א דדריש אליגונ"ע שצריך לישבע לפני התובע דעיקר נשיאת העון הוא השבועה וצריך השבועה להיות לפני התובע ואילו תני ר"ל ולא תנינן במתניתן הוינן אמרין ישמעו מפי הנתבע ונשבעו לתובע חייבין ותיבת לא מיותר פי' דלר"א הוא"מ דהעיקר צריך להיות השבועה לפני התובע ושלא בפני התובע לא מהני אבל השמיעה הא"מ דיכול להיות לפני הנתבע ע"כ צריך מתניתן ולר"א לאשמועינן דבעינן תרווייהו לפני התובע ממתניתן שמעינן דהשמיעה צריך להיות לפני התובע ומדר"א שמעינן דהשבועה צריך להיות לפני התובע:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 031ff3d15ef87cb2bf2263b58677457eb48b86ab532876b9d125d3f70dda2edf