באותו שעה התיר רבי ליקח ירק במוצאי שביעית ע' ברע"ב שביעית (פ"ו מ"ד) שכ' על מה דאיתא שם במשנה דרבי התיר ליקח ירק במ"ש מיד דהטעם לפי שהיה מביאין ירק מח"ל והיא רבה על ירק שבא"י ואני שמעתי הטעם לפי שבשנים או בג' ימים עושה כיוצא בו. והנה הטעם ששמע הוא מהירושלמי כאן וראיתי בספר הר המור בביאורו להמשנה שם שפי' דלרבי מותר בב' או בג' ימים אף בלא זמן הבאה ע"ש ומבואר מזה דלשון מיד שייך על ב' וג' ימים. ולפ"ז צ"ע על שו"ת צ"צ (סי' ק"ך) ושו"ת שבו"י (ח"א סי' ל"ד) שכתב דמיד שייך רק על יום א' וכ"כ הקהלת יעקב בלשון חכמים (סי' של"ה) והרי מבואר כאן דמיד שייך גם על ב' וג' ימים. אולם באמת נראה ששגג בזה ההר המור והכוונה דרבי התיר מיד במוצאי שביעית דכיון דהם גדלים בב' וג' ימים אחר שביעית לא חשידי ליזרע בשביעית ירק בשביל מוצאי שביעית כיון שיוכל שיהיה לו בהיתר בעוד ב' וג' ימים וכן פי' במעשה אורג בשביעית שם והוא פשוט וברור. ובזה מיושב מה שהקשה בהר המור דמאי חלוקא בין רבי לת"ק הלא גם להת"ק מותר במקום שעשה הבכור ולפ"ז א"ש דלרבי מותר מיד והבן:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b3f2ce7a7706d650adb7d5c055974cf303beaad100acb8bfd734e4007134a6eb