תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 1

משנה: עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה וגו׳. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ. שְׁלֹשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הָיוּ יוֹצְאִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד.

הלכה: עֶגְלָה עֲרוּפָה כול׳. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא וְעָנוּ וְאָמְרוּ בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה. כִּי יִמָּצֵא. לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְצוּיִין. כִּי יִמָּצֵא. לֹא שֶׁתְּהֵא חוֹזֵר וּמְצוֹתֵת עָלָיו. כִּי יִמָּצֵא. אֵין מְצִיאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. הָא אִם נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. [תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ עֶבֵד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין] וָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן לָהוֹרֵג כָּאן לַנֶּהֱרָג. וְדָא דְאַתְּ אָמַר אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. בְּאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ מַכִּירִין אָנוּ אוֹתוֹ. אֲבָל בְּאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ אֵין אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ. [לֹא] הָיוּ עוֹרְפִין. דִּכְתִיב וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וַהֲרֵי רָאוּ. מִכָּל מָקוֹם.

בֵּית דִּין [שֶׁרָאוּ] אֶת הַהוֹרֵג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ כוּלָן וְיָעִידוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חֲלוּקִים בְּעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. [חָלָל וְלֹא מְפַרְפֵּר.] חָלָל וְלֹא מְפַרְכֵּס. רָאוּהוּ מְפַרְפֵּר כָּאן וּבָא לְאַחַר זְמָן וְלֹא מְצָאוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. נַעֲשׂוּ לֹו נִיסִּים [וְחָיָיה]. רָאוּהוּ מְפַרְכֵּס כָּאן וּבָא וּמְצָאוֹ מֵת בְּמָקוֹם אַחֵר. מוֹדְדִין מִמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא. אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךְ נוֹתֵן לְךָ. פְּרָט לְחוּצָה לָאָרֶץ. לְרִשְׁתָּהּ. פְּרָט לִירוּשָׁלֵם שֶׁהִיא לְכָל הַשְּׁבָטִים. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל בִּיאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס בֵּירִבִּי בּוּן. נֹאמַר כָּל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה [לֹא הָיוּ עוֹרְפִים. דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא. לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְצוּיִין. וְכָל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה מְצוּיִים] הָיוּ.

תַּנֵּי. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִין וּמְלַקְּטִין אֶת סִימָנָיו וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ. וּמְצַיְינִין עַל קִבְרוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בֵית דִּין מִלִּישְׁכַּת הַגָּזִית וְיָמוֹדוּ.

מְנַיִין לְצִיּוּן. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּא דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִבְרַת חַוְורָן וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא טוּמְאָה קוֹרָא לָךְ בְּפִיהָ וְהִיא אוֹמֶרֶת לָךְ. פְּרוֹש. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְעָבְרוּ הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם. מִיכָּן שֶׁמְצַיְינִין עַל הָעֲצָמוֹת. אָדָם מִיכָּן שֶׁמְצַיְינִין עַל הַשִּׁזְרָה וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת. וּבָנָה. מִיכָּן שֶׁמְצַיְינִין עַל אֶבֶן קְבוּעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן תְּלוּשָׁה. אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמָּא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶצלוֹ. בְּמָקוֹם טָהֳרָה. צִיּוּן. מִיכָּן לְצִיּוּן.

מָצָא אֶבֶן מְצוּיֶינֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַיְימִין כֵּן. הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ טָמֵא. אֲנִי אוֹמֵר מֵת קַמְצוֹץ הָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. הָיוּ שְּׁתַּיִם. הַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶן טָהוֹר. בֵּינֵיהֶן טָמֵא. הָיָה חָרוּשׁ בֵּנְתַיִים. הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת. בֵּינֵיהֶן טָהוֹר. סְבִיבוֹתֵיהֶן טָמֵא.

תַּנֵּי. אֵין מְצַיְינִין עַל הַבָּשָׂר שֶׁמָּא נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי יוּסְטֵא בַּר שׁוּנֵם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא נִמְצָא מְטַמֵּא טַהֲרוֹת לְמַפְרֵעַ. אָמַר לֵיהּ. מוּטָּב שֶּׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָּׁעָה וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.

תַּמָּן תַּנִּינָן. סְמִיכַת זְקֵנִים וָעֲרִיפַת הָעֶגְלָה בִשְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּחֲמִשָּׁה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְסָמְכוּ [זִקְנֵי] שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה. וְסָמְכוּ שְׁנַיִם. זִקְנֵי שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה [מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. זְקֵינֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִם אֵין בֵּית דִּין שָָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלוֹשָׁה. מַה טַעֲמָה] דְּרִבִּי יְהוּדָה. וְיָצְאוּ זְקֵינֶיךָ שְׁנַיִם. וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּסְמִיכָה וְדִבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בָּעֲרִיפָה. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּסְמִיכָה. דְּלֹא דָרַשׁ וְסָמְכוּ. וְדִבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בָּעֲרִיפָה. דְּלֹא דָרַשׁ וְיָצְאוּ. אִין תֵּימַר. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדַה בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה. דְּדָרַשׁ וְסָמְכוּ וְדָרַשׁ וְיָצְאוּ. אַשְׁכָּחַת אַתְּ אֲמַר. וְיָצְאוּ. שְׁנַיִם. זְקֵינֶךָ. שְׁנַיִם. וְשׁוֹפְטֶיךָ. שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִין זְקֵינֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ. זְקֵינֶיךָ שֶׁהֵן שׁוֹפְטֶיךָ. תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. זְקֵינֶיךָ. זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וְשׁוֹפְטֶיךָ. זֶה מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.