תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 1 · הלכה 4

משנה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ וּמְאַיְימִין עָלֶיהָ כְדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְימִין עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת וְאוֹמְרִין לָהּ בִּתִי הַרְבֶּה יַיִן עוֹשֶׂה. הַרְבֶּה שְׂחוֹק עוֹשֶה. הַרְבֶּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֶּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. אַל תַּעֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה שֶׁיִימָּחֶה עַל הַמַּיִם וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.

הלכה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ כול׳. כְּשֵׁם שֶׁמְּאַיְימִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ כָּךְ מְאַיְימִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בָּהּ. וְאוֹמְרִין לָהּ. בִּתִּי. אִם טְהוֹרָה אַתְּ. דְּבָרִיא לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה. עִמְדִּי עַל בּוּרְיֵיךְ. שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאֵילּוּ דוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָשָׂר חַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ. מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד.

רִבִּי זְבַדְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְלִיף דְּרִישׁ בִּכְנִישְׁתָּא דְחַמָּתָא כָּל לֵילֵי שׁוֹבָּא. וַהֲוָה תַמָּה חָדָא אִיתְּתָא יְלִיפָה שְׁמָעָה קָלֵיהּ. חַד זְמָן עָנֵי דָרִישׁ. אָזְלַת בָּעֲיָת מֵיעוֹל לְבֵיתֵיהּ. וְאַשְׁכָּחַת בּוֹצִינָּא מִי טָפֵי. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ. הֵן הֲוָיְיתָה. אָמְרָה לֵיהּ. מִישְׁמָעָא קָלֵיהּ דִּדְרוֹשָׁא. אָמַר לָהּ. מִכָּךְ וַכָּךְ דְּלֵית הַהִיא אִיתְּתָא עָלְלָה לְהָכָא לְבֵייתָהּ עַד זְמַן דְּהִיא אָזְלָה וְרָקְקָה גַו אַפּוֹי דַּדְּרוֹשָׁא. צָפָה רִבִּי מֵאִיר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וַעֲבַד גַּרְמֵיהּ חֲשַׁשׁ בְּעֵיינֵיהּ. אָמַר כָּל אִיתְּתָא דְּיָדְעָה מִילְחוֹשׁ לְעֵיְינָא תֵּיתִי תִילְחוֹשׁ. אָמְרִין לָהּ מְגִירָתָא. הָא עַנְיָיתֵיךְ. תֵּיעָלִין לְבֵיתֵיךְ עַבְדִּי גַרְמֵיךְ לַחֲשָׁה לֵיהּ וְאַתְּ רָקְקָה גַו עֵיְינֵיהּ. אֲתַת לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לָהּ. חֲכָמָה אַתְּ מִילְחוֹשׁ לְעֵיינָא. מֵאֵימָתֵיהּ עֲלֶיהָ אָמְרָה לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לָהּ. וְרוֹקְקִין בְּגַוֵּיהּ שֶׁבַע זִימְנִין וְהוּא טָב לֵיהּ. מִן דְּרָקַקָּת אֲמַר לָהּ. אָזְלִין אָמְרִין לְבַעֲלֵיךְ. חַד זְמָן אָמְרָת לִי. וְהִיא רָקְקָה שִׁבְעָה זִימְנִין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. כָּךְ מְבַזִּין אֶת הַתּוֹרָה. אִילּוּ אָמְרָת לוֹ. לֹא הֲוֵוית מֵייתֵי לֵיהּ וּמַלְקִין לֵהּ סַפְסְלֵיהּ וּמַרְצִיָין. וּמְרַצִּיֵיהּ לֵיהּ לְאִיתְּתֵיהּ. אֲמַר לוֹן. וְלֹא יְהֵא כְבוֹד מֵאִיר כִּכְבוֹד קוֹנוֹ. מָה אִם שֵׁם הַקּוֹדֶשׁ שֶנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִימָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְתּוֹ. וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ. כְּגוֹן מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה. וּמַעֲשֶׂה יְהוּדָה בְתָמָר. אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ. אֵילּוּ רְאוּבֵן וִיהוּדָה. וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. וּמַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ. לֵהֶם לְבַדָּם נִיתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרְכָן. יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת. וְזֹאת לִיהוּדָה.

רִבִּי חִזְקִיָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי חִיָיה דָרִישׁ שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת לִשְׁבָח. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם. וְאֶיפְשַׁר כֵּן. אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁתָּלָת עֵינֶיהָ לַפֶּתַח שֶׁכָּל הָעֵינַיִם מְצַפּוֹת לוֹ. אָמְרָה לְפָנָיו. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַל אֵצֵא רֵיקָם מִן הַבַּיִת הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר. בְּפֶתַח עֵינַיִם. שֶׁפִּיתְּחָה לוֹ אֶת הָעֵינַיִם. שֶׁאָמְרָה לוֹ. פְּנוּיָה אֲנִי וּטְהוֹרָה אֲנִי. וְעֵלִי זָקֵן מְאוֹד וגו׳. ישכיבון כְּתִיב. שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים מֵבִיאוֹת קִינֵּיהֶין לְטָהֵר לְבָתֵּיהֶן וְהָיוּ מַשְׁהִין אוֹתָן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ הֵן שׁוֹכְבִין אוֹתָן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. הֲרֵי הִיא דּוּ מְקַנְתֵר לוֹן. לָמָּה תְבַעֲטוּן בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי. אִין תֵּימַר. עֲבֵירָה חֲמוּרָה יֵשׁ כָּאן. מַבְרִיחָן מִן הַחֲמוּרָה וּמְקַנְתְּרָן בַּקַּלָּה. וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו אַחֲרָיו וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין מַעֲשֵׂר וְדָנִין. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. מַבְרַכְתָּא הָיְתָה עוֹבֶרֶת. וְהָיוּ מַנִיחִין צָרְכֵיהֶן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל וְהָיוּ הוֹלְכִין וְעוֹסְקִין בִּפְרַקְמַטַיָא.