ר"ז כדעתי' דאר"ז בשם רשב"ל הפריש קרבן נזיר קרבן מצורע על חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה כבר מבואר הוא בדברינו לעיל בפ"ו דמס' דמאי פי' הירושלמי הזה דלר' שמעון ב"ל כיון דהמתכפר עושה תמורה ע"כ דשלי הוא כדאיתא במס' יומא דף נ' ע"ב בקביעותא מתכפרי או בגופיא מתכפרי עיי"ש וע"כ דקני גוף הקרבן להמתכפר א"כ ע"כ דשייך התרומה למי שנתרמה עליו ע"כ הט"ה הוי שלו עיי"ש בדברינו שם ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פתר לה בשלא היה ליה ט"ה בהן כצ"ל ומוכח היא ומכאן מוכח בזה התרומה שניטל דמים מן השבט כשמפריש על חבירו שייך הדמים לבעל הכרי ועי' בדברינו לעיל בפ"ו דדמאי שמבואר באורך ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 349d8b052c14c40bea3efd38dd16a8d2463e9a2d76bcb6985b06b51ccaa4fbb5