הלכה כרבי יוסי ומודה ר"י וכו' ודברי התוס' עמ"ש בס' הקטן שער יוסף דף ב' ודף ג' ודף ק"ז ודף ק"ח:
וראיתי בס' מחנה ראובן שהקשה דלמה הוצרך ר"י לפסוק כר' יוסי הא כבר כייל ר' יוחנן עצמו בעירובין דף מ"ו ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואמרו שם ואצ"ל ר"מ ור' יוסי וכו' ותירץ דהוצרך לזה משום דבהוריות דף י"א אמרו דר"ש ס"ל כר"מ וה"א דהלכה כמותם דיחיד ורבים הלכה כרבים ובשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' נ"א הרגיש בזה ונדחק ובמ"כ לא דק בזה עכ"ד ואיני יודע אמאי קאמר שתירוץ הרב פנים מאירות הוא דוחק ולא דק הלא מה שתירץ הרב פמא"י היינו דאצטריך משום דאיכא סתמא פ"ק דמגילה כר"מ והוא תירוץ ברור דאם סתם לן תנא כר"מ תו לא משגחינן דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי והוא תלמוד ערוך פ' זה בורר דף ז"ך ע"ש ומשו"ה ר' יוחנן הוצרך לומר הלכה כר' יוסי והוא מעין דוגמת תירוץ שלו. ואם נפשך לומר דאין זה סתם משנה דמהדר לאשכוחי אין בין ל"ק דהא גופה אשמעי' ר' יוחנן דהלכה כר' יוסי משום דהסתם אינו סתם גמור ומתוך הדברים אמורים יראה המעיין דמה שכתבתי בעניותי בס' הקטן שער יוסף דף ג' באמצע ע"א ומ"מ אכתי ק' קושית הרב פמא"י וכו' הוא אגב שיטפא. אלא דשם נמי בע"ג שיטה י"א כתבתי א"נ דההיא דפ"ק דיומא אצטריך משום סתמא דמגילה ודוק הטב:
איברא דמה שסיים שם הרב פמא"י וז"ל אך לפ"ז כיון דאשמועינן ר' יוחנן דאפי' בבריתא ואפילו היכא דסתים מתני' כר"מ הלכתא כר"י תו לא היה צריך לומר הלכה כר' יוסי בפלוגתא דר' יהודה וי"ל וכו' עכ"ל מלבד מה שיש להעיר בתירוץ הרב ז"ל כאשר כתבתי בס' הקטן שער יוסף סוף דף ב'. עוד בה דמאי קשיא ליה אמאי אצטריך ר' יוחנן אבריתא דעירובין לו' הל' כר' יוסי כיון דאפי' היכא דסתים כר"מ הלכה כוותיה. ולימא מר איך ר' יוחנן פסק נגד סתם משנה ומוכרח דיש טעם בעיקר לפסוק או דמסתבר טעמיה או משום דמעשה רב ולא חשביה סתם וכיוצא ומאחר שכן היינו דאצטריך לומר בההיא בריתא דערובין הלכה כר' יוסי ועיין מה שכתבתי בעניותי בשערי והבן כי אין רצוני להאריך:
ומה שכתב עוד בס' מחנה ראובן על פי מ"ש מהר"י קולון שרש קס"ה דהכללים אינם בדברים שאינם נוהגים ובזה יישב לשון מרן הכ"מ פ"ג דעבדי' דתהי עליה הרב מש"ל והק' על מהריק"ו מתוספות פסחים דף ע"ז עש"ב אני תמיה עליו איך חשב לישב בזה דברי מרן דהדבר ברור דמרן לא סבר הכי כמו שיראה הרואה בכסף משנה בקדשים וטהרות דתמיד הוא ההולך קדמת הכללים. ומה שתמה עליו מהתוס' דפסחים אשתמיטיתיה דמהתוס' בשבת דף ע' משמע כמהריק"ו כמ"ש הרב חוות יאיר גם נעלם ממנו תוס' זבחים דף ו' דהוו נגד מהריק"ו כמו שהק' הרב מגן אברהם סי' רי"ח. ותו דאעיקרא דדינא פירכא דכבר כתבו התוס' דמהא דר' יוסי דסוגיין נפקא מינה לזמן הזה וכלל מהריק"ו אינו אלא למידי דלא נ"מ לדידן וכן כתב הרב הגדול מהר"ש אלגאזי בסוף ס' לחם סתרים בקונט' הכללים על הא דמהריק"ו ע"ש:
וראיתי בס' מחנה ראובן שהקשה דלמה הוצרך ר"י לפסוק כר' יוסי הא כבר כייל ר' יוחנן עצמו בעירובין דף מ"ו ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואמרו שם ואצ"ל ר"מ ור' יוסי וכו' ותירץ דהוצרך לזה משום דבהוריות דף י"א אמרו דר"ש ס"ל כר"מ וה"א דהלכה כמותם דיחיד ורבים הלכה כרבים ובשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' נ"א הרגיש בזה ונדחק ובמ"כ לא דק בזה עכ"ד ואיני יודע אמאי קאמר שתירוץ הרב פנים מאירות הוא דוחק ולא דק הלא מה שתירץ הרב פמא"י היינו דאצטריך משום דאיכא סתמא פ"ק דמגילה כר"מ והוא תירוץ ברור דאם סתם לן תנא כר"מ תו לא משגחינן דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי והוא תלמוד ערוך פ' זה בורר דף ז"ך ע"ש ומשו"ה ר' יוחנן הוצרך לומר הלכה כר' יוסי והוא מעין דוגמת תירוץ שלו. ואם נפשך לומר דאין זה סתם משנה דמהדר לאשכוחי אין בין ל"ק דהא גופה אשמעי' ר' יוחנן דהלכה כר' יוסי משום דהסתם אינו סתם גמור ומתוך הדברים אמורים יראה המעיין דמה שכתבתי בעניותי בס' הקטן שער יוסף דף ג' באמצע ע"א ומ"מ אכתי ק' קושית הרב פמא"י וכו' הוא אגב שיטפא. אלא דשם נמי בע"ג שיטה י"א כתבתי א"נ דההיא דפ"ק דיומא אצטריך משום סתמא דמגילה ודוק הטב:
איברא דמה שסיים שם הרב פמא"י וז"ל אך לפ"ז כיון דאשמועינן ר' יוחנן דאפי' בבריתא ואפילו היכא דסתים מתני' כר"מ הלכתא כר"י תו לא היה צריך לומר הלכה כר' יוסי בפלוגתא דר' יהודה וי"ל וכו' עכ"ל מלבד מה שיש להעיר בתירוץ הרב ז"ל כאשר כתבתי בס' הקטן שער יוסף סוף דף ב'. עוד בה דמאי קשיא ליה אמאי אצטריך ר' יוחנן אבריתא דעירובין לו' הל' כר' יוסי כיון דאפי' היכא דסתים כר"מ הלכה כוותיה. ולימא מר איך ר' יוחנן פסק נגד סתם משנה ומוכרח דיש טעם בעיקר לפסוק או דמסתבר טעמיה או משום דמעשה רב ולא חשביה סתם וכיוצא ומאחר שכן היינו דאצטריך לומר בההיא בריתא דערובין הלכה כר' יוסי ועיין מה שכתבתי בעניותי בשערי והבן כי אין רצוני להאריך:
ומה שכתב עוד בס' מחנה ראובן על פי מ"ש מהר"י קולון שרש קס"ה דהכללים אינם בדברים שאינם נוהגים ובזה יישב לשון מרן הכ"מ פ"ג דעבדי' דתהי עליה הרב מש"ל והק' על מהריק"ו מתוספות פסחים דף ע"ז עש"ב אני תמיה עליו איך חשב לישב בזה דברי מרן דהדבר ברור דמרן לא סבר הכי כמו שיראה הרואה בכסף משנה בקדשים וטהרות דתמיד הוא ההולך קדמת הכללים. ומה שתמה עליו מהתוס' דפסחים אשתמיטיתיה דמהתוס' בשבת דף ע' משמע כמהריק"ו כמ"ש הרב חוות יאיר גם נעלם ממנו תוס' זבחים דף ו' דהוו נגד מהריק"ו כמו שהק' הרב מגן אברהם סי' רי"ח. ותו דאעיקרא דדינא פירכא דכבר כתבו התוס' דמהא דר' יוסי דסוגיין נפקא מינה לזמן הזה וכלל מהריק"ו אינו אלא למידי דלא נ"מ לדידן וכן כתב הרב הגדול מהר"ש אלגאזי בסוף ס' לחם סתרים בקונט' הכללים על הא דמהריק"ו ע"ש: