בירושלים הבכורה והבכורים ומורם מתודה ואיל נזיר ועורות קדשים. איכא למידק בשלמא כל הנך קרי להו מתנות ירושלים מפני שנאכלין בכל העיר אלא עורות קדשים למה, אי משום דבשרן נאכל בירושלים דהיינו קדשים קלים, הא ליתא, שהרי שנינו (זבחים קג, א) עורות קדשים קלים לבעלים ואין לכהנים אלא עורות קדשי קדשים ואם כן לחשבינהו בהדי מתנות המקדש. וי"ל כי מפני שכל כהן שאינו ראוי לאכילה אינו חולק בעורות (שם קב, ב) דאלמא אין ניתנין אלא לכהנים הראויין לחלוק בבשר והכהנים אוכלין בבשר עומדין בירושלים קרי להו מתנות ירושלים. ואם תאמר אם כן אף שדה אחוזה ושדה חרמים וגזל הגר ימנו במתנות ירושלים שהרי ניתנין לאנשים העומדים בירושלים. לא היא, דמכל מקום זכייתם בהן בכל מקום.
קריאה במקור
רשב"א על בבא קמא · דף 110b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gerlitz edition, published by Oraita
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 804a745474e18ef2b1a8aa692988786a4e12aa0eeb6cea40dc1acadd58f8ecee