שומר שמסר לשומר א"ל הראשון חייב ר' יוחנן אמר השני חייב כו'. — צ"ל: ר' יוחנן אמר הראשון חייב (כדמוכח בגיטין פ"ג ה"ה) רב אמר (ונשמט מן "אמר" עד "אמר") השני חייב (ע' ב"ק פ"ו ה"ב מבואר דלרב השני חייב) רשב"ל אמר השני חייב.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 4 · Integer 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ר יוסה צריך להעלות לו שכר כל זמן שהיא שכורה אצלו. — ע' כתובות פ"ט ה"ה (עמ' 394) מה שתקנתי ופירשתי בזה.
היך עבדין עובדא א"ל תריי כל קבל ארבע כו'. — פי' רשב"ל ורב נגד ר' אלעזר ור' יוחנן ור' ינאי ור' חייא, ועל זה השיב לו ר' זעירא שאינן אלא ב' כנגד ב' כדתני בתוספתא סנהדרין פ"ז שבדיני ממונות הרב ותלמידו אינם נימנין אלא אחד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f32bd8409d80410a4949fce7deb35626b579fc197607dc2e07aeb548b5ef9be7