שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 1 · Integer 9

ר' אבהו מפיך לישנא בימי ר' לעזר אמרו כו'. — צ"ל: ר' אבין מפיק לישנא בימי ר' לעזר הקרח אמרו כו' (כן העתיק רמב"ן בחדושי יבמות ע"ח ב', וברור שכן היתה הגירסא גם לפני ר' נסים גאון שכן בבכורות נ"ח א' תוד"ה חוץ כתבו בשמו "שר' אלעזר בן עזריה קרח היה כדאיתא בירושלמי", והוא שר' נסים היה מפרש שאין שום הפרש בין ר' הונא לר' אבין אלא בלשון בלבד כי ר' לעזר בן עזריה הוא עצמו ר' לעזר הקרח. וכעין זה מצינו בערלה פ"א ה"ב ר' יונה מפיק לישגא כו' וגם שם אין הפרש בינו ובין ר' יוסי דלעיל אלא בלשון בלבד כ"ש ברא"פ שם; עוד ביומא פ"ד ה"ג "דמפקין לישנא בעשרה זין", ועוד בכתובות פי"ג ה"ד "מפיק לישנא מחצין דמשח". ובענין זה ביארתי הא דאיתא בב"ד פ"ג סימן י"ג ופס"ח סימן י"ח ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן מלאכי השרת ע"י שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתם מאה ושלשים ושמונה שנה ר' תנחומא מפיק לישנא קלה ע"כ ונדחקו המפרשים בזה וברור שיש להגיה שם "מפיק לישנא קל"ח", ואין שום הפרש בין ר' תנחומא לר' לוי אלא שר' תנחומא קיצר ונתן סימן באותיות. ומנין זה הוא משנת הפיכת סדום עד חלום הסולם של יעקב דכתיב מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, והן שנה אחת טרם שנולד יצחק ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ויעקב היה בן ע"ז שנה כשיצא מבאר שבע ללכת חרנה כדאיתא בב"ר פס"ח סימן ה', וכעין זה מצינו עוד לר' תנחומא שנתן סימן באותיות בתנחומא החדש סו"פ ויצא דכן איתא שם וכמה כלבים של צאן היו לו ליעקב א"ר אבא בר כהנא שלש מאות ותשעה א"ר תנחומא מנין קבז"ר).