ניחא אדם נותן ש"פ על דינר (פי' שדרך האדם ליתן ש"פ לחבירו כדי שימחול לו חוב של דינר שיש לו עליו וניחא לת"ק שאפי' לא נשתייר מן המלוה ש"פ ה"ז מקודשת בהנאת מחילת מלוה שהנאה זו ש"פ) שמא נותן ש"פ על ש"פ (פי' וקשה לרשב"א דמצריך שישתייר ש"פ וע"כ דסבר שאין מקדשין בהנאת מחילת מלוה וא"כ אפי' בנשתייר ש"פ מפני מה היא מקודשת הרי ש"פ זו מלוה היא אצלה ואין זה שוה פרוטה שלימה שאין אדם נותן פרוטה בעד מלוה של פרוטה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f32bd8409d80410a4949fce7deb35626b579fc197607dc2e07aeb548b5ef9be7