והוה ר' חנינה מתרס כל קבל ר' חגיי א"ל ר' הילא קבל חגיי כו'. — צ"ל: קבל חגיי (פי' שמע לדברי ר' חגיי) דחגיי אינשי סבורא הוא באדר קדמייא (ומה שבינתיים מיותר) כו' ובעא מיעבד כהדא דר' חנינה א"ל ר' שמואל בר אימי לא יאות הוה ר' הילא אמר לר' חנינה קבל חגיי כו' א"ר חגיי מתניתא מסייעא לי קידשתני כו' התיב ר' בורקי קומי ר' מנא ואמור אף בסמפון כן (פי' כמו באומרת קידשתני והוא אומר לא קידשתיך שומעין לו שיהא מותר בקרובותיה ה"נ במדעתו סימפון יהא מותר בקרובותיה).
ודע שבירושלמי מצינו ארבעה אנשים המכונים בשם ר' חנינה או ר' חנניה סתם בדורות שונים ויש להכירם ע"פ האומרים בשמם או שנושאים ונותנים עמהם ואלה הם: א) ר' חנינה בר חמא שהיה בזמן רבי ור' גמליאל בר רבי ור' יהודה נשיאה בנו. ב) ר' חנינה חבירו של ר' הילא או ר' אילא (שהיה רבו של ר' זעירא ע' סנהדרין פ"ז הי"ג) והוא ר' חנינה דהכא ופיאה פ"ח ה"ה ועוד הרבה. ג) ר' חנינה שהיה תלמידו של ר' ינאי ור' ינאי אמר עליו "אמרו לו לר' חנינה צא וקרא" (כלאים סופ"ט, שבת פ"ז סוה"ב, כתובות פ"ה ה"א) וזה הוא המכונה בבבלי ר' חנינא קרא (ע' ברכות ל' ב', יבמות ח' א', כתובות נ"ו א', וע"ש בהגהות הב"ח ועוד באיזה מקומות). ו-ד) ר' חנינה חבירו של ר' מנא סתם שהוא בנו של ר' יונה שהיה תלמידו של ר' זעירא, ומשמע במו"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב סוע"ד דר' חנינה זה הוא אחיו של ר' מנא ע"ש; והנה שלשה מארבעה אלו נקראים ג"כ ר' חנינא סתם בבבלי והם: ר' חנינא בר חמא שמצוי הרבה, ר' חנינא חבירו של ר' אילא ג"כ מצוי הרבה, ור"ח זה עם ר' אילא (או ר' אילעא כפי מה שמכונה ע"פ רוב בבבלי) היו יחד בעת שבא ארונו של ר' הונא לא"י (מו"ק כ"ה א'); אבל ר' חנינא חבירו של ר' מנא אינו מצוי הרבה בבבלי, ע' מו"ק כ' ב' שחולק עם ר' מני והוא ר' מנא בירושלמי שם פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג. ועוד יש בבבלי ר' חנינא אחרון שהיה בזמן ר' אשי ע' ע"ז ל"ח ב' וחולין קל"ט ב' והיה מא"י כדמשמע בבבלי ב"ב כ"ה ב' ובשו"ת זכרון לראשונים מן הגאונים סימן רמ"ח אין אנו יודעין תרגום א"י מי אמרו ואם מסורת בידם כי מימי חכמים הראשונים היה נאמר בצבור כו' או אפי' בימי ר' אבא ור' חנינא האחרונים שהיו בזמן ר' אשי ע"כ, ודעת דורות הראשונים ח"ב עמוד 576 דר' חנינא זה שהיה בבבל בזמן ר' אשי הוא ר' חנינה חבירו של ר' מנא דירושלמי ואין זה אלא השערה בלבד בלי שום ראייה. עוד נזכר כמה פעמים בירושלמי "ר' חנינא חברון דרבנן" והוא היה חבירו של ר' זעירא ור' יונה שאל ממנו [מו"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג] ואין זה אחד מאלו שנקראו ר' חנינה סתם. והרב סה"ד שגה בזה ועירב כולם בערך אחד ע"ש בערך ר' חנינא בר חמא.
ודע שבירושלמי מצינו ארבעה אנשים המכונים בשם ר' חנינה או ר' חנניה סתם בדורות שונים ויש להכירם ע"פ האומרים בשמם או שנושאים ונותנים עמהם ואלה הם: א) ר' חנינה בר חמא שהיה בזמן רבי ור' גמליאל בר רבי ור' יהודה נשיאה בנו. ב) ר' חנינה חבירו של ר' הילא או ר' אילא (שהיה רבו של ר' זעירא ע' סנהדרין פ"ז הי"ג) והוא ר' חנינה דהכא ופיאה פ"ח ה"ה ועוד הרבה. ג) ר' חנינה שהיה תלמידו של ר' ינאי ור' ינאי אמר עליו "אמרו לו לר' חנינה צא וקרא" (כלאים סופ"ט, שבת פ"ז סוה"ב, כתובות פ"ה ה"א) וזה הוא המכונה בבבלי ר' חנינא קרא (ע' ברכות ל' ב', יבמות ח' א', כתובות נ"ו א', וע"ש בהגהות הב"ח ועוד באיזה מקומות). ו-ד) ר' חנינה חבירו של ר' מנא סתם שהוא בנו של ר' יונה שהיה תלמידו של ר' זעירא, ומשמע במו"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב סוע"ד דר' חנינה זה הוא אחיו של ר' מנא ע"ש; והנה שלשה מארבעה אלו נקראים ג"כ ר' חנינא סתם בבבלי והם: ר' חנינא בר חמא שמצוי הרבה, ר' חנינא חבירו של ר' אילא ג"כ מצוי הרבה, ור"ח זה עם ר' אילא (או ר' אילעא כפי מה שמכונה ע"פ רוב בבבלי) היו יחד בעת שבא ארונו של ר' הונא לא"י (מו"ק כ"ה א'); אבל ר' חנינא חבירו של ר' מנא אינו מצוי הרבה בבבלי, ע' מו"ק כ' ב' שחולק עם ר' מני והוא ר' מנא בירושלמי שם פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג. ועוד יש בבבלי ר' חנינא אחרון שהיה בזמן ר' אשי ע' ע"ז ל"ח ב' וחולין קל"ט ב' והיה מא"י כדמשמע בבבלי ב"ב כ"ה ב' ובשו"ת זכרון לראשונים מן הגאונים סימן רמ"ח אין אנו יודעין תרגום א"י מי אמרו ואם מסורת בידם כי מימי חכמים הראשונים היה נאמר בצבור כו' או אפי' בימי ר' אבא ור' חנינא האחרונים שהיו בזמן ר' אשי ע"כ, ודעת דורות הראשונים ח"ב עמוד 576 דר' חנינא זה שהיה בבבל בזמן ר' אשי הוא ר' חנינה חבירו של ר' מנא דירושלמי ואין זה אלא השערה בלבד בלי שום ראייה. עוד נזכר כמה פעמים בירושלמי "ר' חנינא חברון דרבנן" והוא היה חבירו של ר' זעירא ור' יונה שאל ממנו [מו"ק פ"ג ה"ה דף פ"ב ע"ג] ואין זה אחד מאלו שנקראו ר' חנינה סתם. והרב סה"ד שגה בזה ועירב כולם בערך אחד ע"ש בערך ר' חנינא בר חמא.