רש"י בד"ה וכחללה. ומטבילין אף כלים. נ"ל כוונתו משום דלטבילת ידים לא בעינן כשה"נ ודי בכונס משקה לגרסתו ופירושו בחולין (קז) בד"ה מילף לייף:
קריאה במקור
רש"ש על חגיגה · דף 22a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לא עלתה לו טבילה. אע"פ שהמים מחוברין כו'. כצ"ל:
תד"ה [מאי (בסופו). אלא כו' עדיף ליה דאשכח אף בפנימית כו'. הלשון אינו מבורר דהא המ"ל נ"מ אף בפנימית היכא דהחיצון ג"כ טמא] :
תוס' שם אבא שאול. צ"ע אמאי לא שרינן בעבר והטביל. נראה דמשמע להו דהא דאין מטבילין כלי בת"כ לקדש אינו אלא לכתחלה דומיא דהנושא אה"מ ל"י אה"ק לר"ז לקמן (כג). וכן הא דכלים הנגמרים בטהרה צ"ט אינו אלא לכתחלה. ובזה א"ש מה דמצינו כלי חרש בקדש ובחטאת (והט"א התעצם בזה הרבה) והלא אין לו טבילה. אבל כיון דאינו אלא לכתחלה. לכן כ"ח שא"א ל"ג ביה:
תד"ה כמאן. וגם רב מנשיא ב"ת לא רצה רמי ב"ח לזמן עליו. כצ"ל עיין גמרא שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2712f9449416746917fa747cda15222ad0aa16f99a43562ee2be66cbec995961