תד"ה בתחתונה. וכ"מ בפ"ב דע"ז מתוך פרש"י שפי' כו'. הן בפרש"י שלפנינו שם אינו כן ועי' בהגהת הב"ח:
קריאה במקור
רש"ש על חגיגה · דף 19b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד דהתם לעיל איכא טעם אחרינא קטפרס שסופו לירד כו' יין שבתוך הגישתא א"ס לירד. חילוק זה מצאתי בתוספתא דאהלות פ"ד שא"ר יוסי בשם זקנים הראשונים. אבל חזרו לומר דלעולם לא הוי חבור. הביאוה הר"ש והא"ר שם בפ"ג מ"ג וסתם מתני' שם כדחזרו לומר:
תד"ה בגדי. ועוד מצינו בפ' ב"כ הכא בכותי שטבל. כצ"ל. וכן לקמן לתחת רגלו של כותי. דכי מוקי לה בכותי ערום:
בא"ד כדאמרי' לפי שלעולם לא ימצאו אדם מעביר חבית ממקום למקום. נראה דכוונו להא דאמרי' בב"מ (פג) ע"ש. שוב מצאתי כן להתוי"ט בפ"ז דטהרות מ"ה:
בא"ד הרי שהיה חמריו כו' ואם אמר לכו כו'. כצ"ל:
בא"ד ועוד דחייש לטומאה דאורייתא ולא לשל טומאה דרבנן. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2712f9449416746917fa747cda15222ad0aa16f99a43562ee2be66cbec995961