קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתב יד א
ודמיא היא כל רבה צ"ל ודמיא היא לכל דבר. פי' וכי אמרינן שהן דומין לכל דבר והא יש חילוק ביניהם:

קטף בטל ע"ג שרפו. וא"כ איכא למימר שהיא עיקר הפרי כיון שאין בקטף אלא השרף אבל האילן אינו בטל ע"ג השרף וא"כ משו"ה לא הוי פרי אלא הפגין:

אוכלי בהמה כו'. פי' והאיך אתה מדמי שביעית לערלה וא"כ אף שבערלה מותר מיהו בשביעית אסור:

אית לך חורי. פי' עוד י"ל דבר שיש לפסוק הלכה טפי כר' יהושע מכ"ש כיון שאינן דומין הדינין זה לזה:

כתב יד ב
קטף בטל ע"ג שרפו. והוא הפרי של קטף שאין בקטף אלא השרף אבל שאר אילן אינו בטל ע"ג השרף ולא הוי השרף פרי אלא שרף הפגין הוא דאסור:

אית לך חורי. כלומר עוד טעם לפסוק כר' יהושע טפי מלפסוק כר' שמעון:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 8c1c90c17f936400d2e71c1d46b75c1356985c9ed70439f30049bf66b3383664