ורד חדש שכבשו בשמן ישן. פי' דזה הכלל בורד עם שמן דכשהשמן חדש אז בולע מן הורד אבל כשהוא ישן אינו בולע ולכך כשכבש וורד חדש היינו וורד של שביעית בשמן של ששית שאז השמן אינו בולע מן הורד אלא הורד מן השמן ולכך אמר ילקוט את הורד:
כאן חסר פתר חורין ורד חדש שכבשו בשמן ישן היינו ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית. פי' ולעולם הורד בולע מן השמן והשמן אינו בולע מן הורד ולכך ילקוט את הורד:
כתב יד ב ורד חדש שכבשו בשמן ישן. דס"ל כשהשמן חדש הוא בולע מן הורד וכשהוא ישן אינו בולע מן הורד אבל הורד בולע מן השמן בין חדש בין ישן. לכן ורד חדש של שביעית שכבשו בשמן ישן של ששית השמן לא בלע כלום ז"ש ילקט את הורד. וישן בחדש היינו ורד ישן משל שביעית שכבשו בשמן חדש של שמינית גם השמן בולע ז"ש שניהם חייבים בביעור:
פתר חורין. וס"ל הורד בולע מן השמן והשמן אינו בולע מן הורד. לכן ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית ילקט את הורד. אבל ורד ישן של ששית שכבשו בשמן חדש של שביעית שניהם חייבים בביעור ולא מיעט אוכלי בהמה. כיון דליכא אלא מיעוט אחד מסתברא למעט אוכלי אדם: