כתב יד א מעתה משגלו יהו פטורין. פי' מעתה הוא מסיק למילתי' כיון דילפת מבארץ שאותן המצוות התלויות בארץ אינן נוהגות אלא בארץ א"כ משגלו יהיו פטורין אף אותן היושבים בארץ דכבר בטלה קדושת הארץ:
הקיש ביאתן בימי עזרא כו'. פי' דמהקישא ילפינן דמה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ואח"כ נתחייבו כן ביאתן בימי עזרא פטורין היו אבל מה שאח"כ נתחייבו לא ילפינן מהקישא. והא דקאמר אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו משמע דנתחייבו היינו שרואין עכשיו שנוהגין אותם בחיוב:
כתב יד ב משגלו יהו חייבין. בשנות אליהו פירש. יהו חייבים במצות התלויות בארץ כמו אותן המצות שאינן נוהג (נ"ל דצ"ל תלויות) בארץ. נוהג אף משגלו אף מצות התלויות בארץ יהא נוהג משגלו. ואנן אמרינן לא קדשה לע"ל:
הקיש ביאתן בימי עזרא. וילפינן מהקישא מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו כן ביאתן בימי עזרא פטורין היו. אבל מה שאח"כ נתחייבו בימי עזרא לא ילפינן מהקישא. אלא שאנחנו רואין נוהגין בחיוב. וזה דבעי ממה נתחייבו. ואריב"ח מד"ת נתחייבו. ומייתי ע"ז הקישא מאשר ירשו אבותיך וירשתה מה ירושת אבותיך נתחייבו אף ירושתך נתחייבו: