וע"ז משני ר"א וה"ג א"ר אלעזר כי ההא דתנינן השוחט את הפרה וחלקה בר"ה אם היה החודש מעובר משמט. וראוי לתובעו בר"ה. פי' דסבר דהיכא דאין ראוי לתובעו אינו משמט:
ומשני במי שהוא ראוי להאמינו ומכיון שהוא ראוי להאמינו ראוי ליתן לו מעות. פי' במי שהוא ראוי להאמינו אינו צריך שיהיה ראוי לתובעו שאין דרך לתובעו אלא מכיון שאם לא היה יו"ט היה דרך ליתן מעות תיכף משמט: