הֵיכִי מַשְׁבְּעִינָן לֵיהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִּשְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כד, ג). קשא דבאמת כונת רב בזה ללמדנו דבעי נקיטת חפץ כדהוה באברהם אבינו ע"ה דאתפסיה לאליעזר בברית מילה למה הביא הכתוב 'וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם' שבזה יש מקום לטעות לחשוב דבעי להשביעו בשם המיוחד כמו שאמר רבי חנינא בר אידי דדייק הכי מהאי קרא, והוה ליה לרב להביא תחלת הפסוק דכתיב (בראשית כד, ב) 'שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי'?
ואין לתרץ ולומר דלא נקיט רב תחלת הפסוק כדי שלא נטעה לחשוב שצריך להשביעו בברית מילה כדעבד אברהם אבינו ע"ה דזה אינו חדא דשבועה שייכה בנשים גם כן ובהם ליכא לאתפוסי בברית מילה, ועוד אי משום הא לימא להדיה משביעין אותו בנקיטת חפץ כדכתיב 'שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי'.
ואפשר להדחק ולומר דרב אמר להאי מלתא על מה שאמר הכתוב 'שְׁבֻעַת הֳ' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם' (שמות כב, י) דמשמע דכבר למד אותנו הכתוב שיש שבועת ה', והיכן אמורה בתורה מקמי? אמר אמורה בפסוק זה דכתיב 'וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם' וזהו שאמרו משביעין אותו בשבועה שכבר אמורה בתורה והוא בפסוק 'וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם' וצריך לומר דרב יהודה קיצר בלשון רב ועדיין צריך ישוב.
ומה שאמר רבא הַאי דַּיְּנָא דְּאַשְׁבַּע בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם'' נַעֲשָׂה כְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה, נראה כי רבא שמע בזמנו שיש דיינים טועים בדברי רב וחושבים דסבירא ליה שצריך להשביעו בשם המיוחד ולכך נקיט לשון זה עלייהו.
ואין לתרץ ולומר דלא נקיט רב תחלת הפסוק כדי שלא נטעה לחשוב שצריך להשביעו בברית מילה כדעבד אברהם אבינו ע"ה דזה אינו חדא דשבועה שייכה בנשים גם כן ובהם ליכא לאתפוסי בברית מילה, ועוד אי משום הא לימא להדיה משביעין אותו בנקיטת חפץ כדכתיב 'שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי'.
ואפשר להדחק ולומר דרב אמר להאי מלתא על מה שאמר הכתוב 'שְׁבֻעַת הֳ' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם' (שמות כב, י) דמשמע דכבר למד אותנו הכתוב שיש שבועת ה', והיכן אמורה בתורה מקמי? אמר אמורה בפסוק זה דכתיב 'וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם' וזהו שאמרו משביעין אותו בשבועה שכבר אמורה בתורה והוא בפסוק 'וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם' וצריך לומר דרב יהודה קיצר בלשון רב ועדיין צריך ישוב.
ומה שאמר רבא הַאי דַּיְּנָא דְּאַשְׁבַּע בַּהֳ' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם'' נַעֲשָׂה כְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה, נראה כי רבא שמע בזמנו שיש דיינים טועים בדברי רב וחושבים דסבירא ליה שצריך להשביעו בשם המיוחד ולכך נקיט לשון זה עלייהו.