אפי' באיספמיא דבשן מותר. כלומר שעישר על התמרים שהן כאן אפי' הדבש שיצא מהן כבר הובא במקום רחוק אפילו באיספמיא ואי אפשר לו לידע שיעור הדבש כמה יעשר עליו אפ"ה מותר כדמסיק ואזיל. מילתיה אמרה כלומר שמעינן מהא דחכי בתוספתא דמודי ר"א וכו' שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי תמרים אשר הן לפניו וא"צ לידע כמה דבש יצא מהן אלא משער איתו לפי התמרים:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 11 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"א מחייב במעשרות. תני שם דר' נתן אליבא דר"א לא אמר כן:
לא שר"א מחייב במעשרות אלא שרבי אליעזר אומר שלא יאכל מן הדבש עד שיעשר על התמרים. כצ"ל וכך הוא בתוספתא:
מילתיה אמרה. שמעינן מר' נתן אליבא דר"א שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי הדבש ולפי התמרים כלומר דהא דקאמר שהדבש פטור מן המעשרות היינו אם כבר עישר על התמרים ולא עישר על הדבש אין הדבש בפני עצמו מתחייב במעשרות אבל לכתחילה צריך שיעשר מן התמרים על שתיהן לפי שיעור התמרים ולפי שיעור הדבש והלכך לא יאכל בתחלה מן הדבש עד שיעשר את התמרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4265b46db6925e6defe8d3ce93e58e61b8ab75c3971d6385efac8a72b503bc56