פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 5

מילתיהון דרבנן. דלקמן פליגא על כל הא דאמרי דמקלינן בדימוע דמתני' דכהנא שאל לשמואל לא מסתברא הוא דהדין מדומע דתנינן הכא במתני' שרובה תרומה מיירי כלומר שנפל הרבה של תרומה לתוכן דלא דמי לשאר מדומע דכל החולין שנפלה לתוכן אית בהו ספק תרומה בכל אחת ואחת אבל הכא ניכרין הן הלבנות שהן של חולין וכן אם נפלה לבנה של תרומה השחורות הן ודאי של חולין:

א"ל ואנא סבר כן. דאיכא צד קולא בדימוע דמתני' אלא כשתסלק לארעא דישראל את שאיל לה מה ר' יוחנן אומר בדבר זה:

כד סלק שמע דאמר ר' יוסי בשם [ר' יוחנן] דאפי' סאה. של תרומה מהן שנפל לתוך צ"ט של חולין צריך להעלותה כשאר דין מדומע של תרומה לר' יהושע:

כך משיב רשב"ל את ר' יוחנן. לדידך דאמרת אפי' סאה לתוך צ"ט א"כ קשיא ואותה הסאה כשמעלה אותה היא פוטרת ומתרת את הכל בתמיה הא כיון דמדמית לה לשאר המדומע צריך מאה ועוד לר' יהושע:

וכי עיגול בעיגולין. תשובת ר' יוחנן לר"ל היא ומאי אמרת בעיגולין דמתני' לר' יהושע דנמי סתמא קאמר דגדולים וקטנים מעלין זה את זה והרי כל עיגול בפ"ט הוא ואין כאן ועוד יותר על מאה וכי דבר ברי הוא דכשמעלה אחת מהן שאותה של תרומה עלתה בידו והשאר הכל של חולין הן ואפ"ה את אמר שעולה משום דקל הוא שהקילו בדמוע דמתני' לענין זה ואף הכא נמי בסאה תאנים של תרומה שנפלה לתוך צ"ט של חולין קל הוא שהקילו שאף על פי שאין כאן ועוד יותר על מאה אותה סאה כשמעלה אותה פוטרת את הכל:

ויתיביניה. הש"ס קאמר לה דמ"ט לא השיב לו ר"ל שנייא היא בעיגולין שכבר בטלו כשנדרסו הדבילות בעיגול ואין כאן תרומה בעין אבל סאה תאנים של תרומה התאנים הן בעין:

אפי' חטין בחטין. שנפלו חטין של תרומה לתוך של חולין טוחן את הכל והן נבללות ומתיר אותן דס"ל דאין כאן משום מבטל איסור לכתחילה הואיל ואיסור דימוע מדרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטל: