רש"י ד"ה מחתך בעפר. אבל הכא דסימן שני לא אישתחיט כלל כו' קמא נמי לא שם שחיטה עליה. וכן הסכימו עמו התוס' לעיל (כט ב) והחזיקו דבריהם מסוגיית הגמרא דשם. וק"ק מלעיל (לו) בפלוגתת רבי ור"ח. דרח"א תולין. ומפרש ר"פ תולין הדבר עד גמר שחיטה כו' ע"ש. איך אמר רבי הוכשר בהחלט. הל"ל ג"כ תולין אם יוגמר השחיטה כראוי אז הוכשר למפרע. וי"ל דכיון דאמר השוחט משמעו ממילא ששחט כמשפט הראוי:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 40b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה דחברי' לא מצי אסר. והאי חטאת דכהנים הוא. למה לא פי' כאן כדפי' לעיל (בסע"א) דשל גבוה הוי. דלפי' קמא זה לא אסיק אדעתי' דשלמים מיקרי שלו כריה"ג עי' בתוס':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf