תד"ה וכל. הקשה כו' דבתוספתא כו' ובחולין אין חוצצין כו'. לכאורה י"ל דבנטילה דוקא החמירו. והתוספתא מיירי בטבילה ואפי' בטבילת כל הגוף. ולא נצטרך לאוקמה בחולין שנעשו ע"ט תרומה:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 106b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אמר. ושמואל כו' שוין לחומרא ולא פליג אברייתא כו'. כצ"ל:
שם אלא משום דכהן הוא כו'. במגילה (כב):
בא"ד אלא אדרב ושמואל דאמרי כו'. כצ"ל:
בא"ד וכן פי' בקונטרס בפ' הזרוע. ל"מ שם. ובמנחות (לז) הביאו שפי' כן גבי אוב וידעוני. גם שם ל"מ רק שפי' כן במתניתין (ר"ד סה) על הא דאיתא שם המדבר משחיו. אלא שעל מרפק שהוא העציל פרש"י בשבת (צב) במשנה שהוא אישיל"א וכן בערכין ר"פ האומר:
תד"ה נוטל. תימה כו'. לכאורה י"ל דהכא ר"ל שחרית קודם אכילה כמו שמצינו ב"ק (צב ב) פת שחרית. והוה כמו ברכת המוציא שאין להפסיק בינה לאכילה. ובאמצע הסעודה מותר להפסיק. וכן בברכת המצות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf