תד"ה אינקב. גבי קרום של מוח לא בעי הכי כו'. נראה דשם לא הוי גרסי עד דאינקב תתאה כגי' שלפנינו. דא"כ פשיטא דליכא למיבעי מידי דזה"ל משמע דבעינן תרוייהו. אלא דל"ג מלת עד כהכא ע"ש בהרא"ש ובר"ן דלא כמעי"ט:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 46b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אלא. פיר"ת ל"ש וטרפה. ברא"ש הביא זאת בשם רבינו חננאל. וכ"נ להגיה בתוס' פי' ר"ח. אבל נ"ל ראיה לפרש"י דסברת רבינא עצמו משמע לדמויה לשאר שקו"ר רק דקאמר וכ"ת (ר"ל דתיפלוג על סברתי ותאמר) לשמונה כו' מ"מ תיקשי א"ה כו'. אח"ז ראיתי שכוונתי בזה לדעת הר"ן:
תד"ה אבל. באותו ענין כמו שהן שוכבות כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf