רש"י ד"ה איבעיא להו. כדתנן בסנהדרין והאכילה כו'. עמש"כ בתמורה (יט ב) בד"ה והא מח"ז:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 56b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה איבעי'. דמצ"ל דהכא מיירי בטרפחת של עוף. והרא"ש הכריח זה מדמייתי לה אמתניתין דואלו כשרות בעוף. ואין זה הכרח דאיכא למימר דמשום זפק מייתי לה הכא:
בא"ד כי היכי דלא חשיב ניטלה הנוצה לר"י. הר"ן הכריח דרבנן פליגי עלי' מדלא תני לה גבי אלו טרפות. והרל"צ עי' עליו מדוע לא הביא מעובדא דרשב"ח לקמן (נז ב) וכן הגר"א ז"ל הביא ראיה זו. ול"נ דאילו ממתניתין הוה משמע דרבנן מודו לי' לא הוינא משגחינא על רשב"ח. ואע"ג דעביד מעשה המוכיח דאינה טרפה כדאיתא שם. אין בכך כלום כמו ודאי טרפה שחיתה יב"ח לא מהני מידי כדאיתא ברמ"א סי' נ"ז סי"ח ובש"ך שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf