תד"ה איסור (בסופו). מאי פריך כו' יבא איסור חמור כו' ואיסור מוסיף אית ליה. דברי מהרש"א בזה אינן מחוורין כלל ע"ש. ולעד"נ דלא מיקרי מוסיף אלא כשנעשה שינוי בחפצא וע"י אותו השינוי ניתוסף בו איסור. אבל טומאת הגוף לא נעשה שינוי בבשר הטמא כלל. ותדע שהרי איסור הניתוסף לכ"ע חייל כמש"כ רש"י שאין כאן איסור חע"א שמה ששייר הראשון מוסיף השני כו'. וכ"מ להדיא לקמן (סוף ד' קיג) מ"ד לוקה חד איסורא הוא ע"ש. ולא פליגי אלא אם על ידו יחול ג"כ על מה שנאסר מחמת הראשון. וא"כ מהו הלשון שאומר הש"ס יבא איסור חמור יחול על איסור קל. ועוד מאי משני ר"א מאן לימא לן כו'. דמ"מ אותו איסור הניתוסף דהיינו כרת או קרבן יחול. ומ"ט דר"ש דפוטר באוכל נבלה ביוה"כ ודו"ק:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 101a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה בנטמא. והכא לא פרכי לי' רבנן כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf