קריאה במקור

רש"ש על חולין · דף 136a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמרא והתניא אין מצטרפות כו' הא דר' אלעאי. חזינן הכא דהואיל דאין מפרישין מזע"ז ילפינן נמי דלא מצטרפי אהדדי. ועמש"כ בחלה בסופה בס"ד:
2
רש"י ד"ה הא צאנו לגזוז. לקח כו' כשהיא עומדת לגזוז. משמע דמפרש שלקח העדר לצמיתות ופי' לגזוז שגדל הצמר כל צרכו עד שעומד לגזוז. וא"כ כל גידוליו הי' ברשות העובד כוכבים. אבל לקמן (קלח) מדייק ג"כ כזה והתם פירושו שלא לקח הצאן לחלוטין אלא עד שיגזזו ואח"כ יושב הצאן להבעלים עובדי כוכבים. אבל מצינו רבות שהלשון שוה והכוונה משתנה. ועי' ב"ב (יא ב) בתד"ה והפנימית:
3
תד"ה ביתך. תימה כו'. עי' הגהת מרדכי סי' תשמ"א ותמצא ישוב לזה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf