תד"ה השוחט (בסופו). אבל אי בחדא זימנא לא איתסר שחיטתו ניחא. קשה מאי ניחותא. דהא השתא הוה פעם שני וא"כ יפסול מטעם שחיטת מומר. ובמתניתין משמע דהפסול הוא מחמת שנשחט לא' מכל אלו דומיא דרישא:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 14a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה ונסבין. והא דאמרי' בפ' כה"ב גבי ר"ש דמלח גרמא גרמא כו'. תמיהני על המע"מ סי' י"ט אות ה' שהביא זאת מהתוס' דפ' כ"צ. והעלים עין מהתוס' שלפנינו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf