תד"ה טלית. ואעפ"כ המברך לא הפסיד. עמש"כ ע"ד בברכות (יב) בד"ה לא:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 110b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד מדאמרי' בריש התכלת תכלת אין כו'. כצ"ל:
בא"ד מותר בכל ענינים בין להתעטף בין להציע תחתיו. משמע דבגד הצעה פטור מן הציצית. ומש"כ בסה"ד ומיהו נראה שיש לחלק בין טלית כו'. היינו לענין היתר כלאים. וכן יש לכוון דבריהם במנחות שם. אבל המ"א בסי' י"ח סק"ג הבין בדבריהם דשם דהצעה חייב בציצית ע"ש ולדעתי אין הכרע וצ"ע:
בסה"ד ולפ"ז בטלית שאולה הי' אסור להציעו תחתיו. תימה מאי איריא שאולה אפי' של עצמו נמי. ונ"ל למחוק בטלית שאולה:
תד"ה דתנן. כדמוכח בפ' תולין כו'. כצ"ל:
בסה"ד למה אין פשוט לך כו' שאפילו בבישול כו'. ההגהה שבגליון בש"ח טעותא היא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf