גמרא ורמינהו כו' שספק לקט לקט כו' והא טעמא קאמר כו' עני ורש הצדיקו כו'. עיין לעיל (קל ב) תד"ה וכשיחזור. ועי' בשנו"א בפאה שם פי' נכון בשמועה זו:
קריאה במקור
רש"ש על חולין · דף 134a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם צדק משלך ותן לו. כה"ג דרש ר"ל עצמו בב"ב (פח ב) ע"ש:
שם ספק איסורא לחומרא. ק"ל דהא בכה"ת כולה אזלינן בתר חזקה אף באיסורא. והכא י"ל דמדרבנן בעלמא הוא דהוה כמו דבר שיל"מ דיפריש החלה וימכרנה לכהן. וכמו שהביא הר"ש בחלה שם מהירושלמי. (ועי' רפ"ג דתרומות ובמש"כ בכוונת הירושלמי שם). וכתירוץ ר"א בביצה (ד) דאף בספקא דרבנן אסור ביל"מ. (ובזה יתורץ קושיית הש"ך ביו"ד סי' ש"ל סק"ח משום דבזה"ז פסק הרמ"א בסי' שכ"ב דאין לה שיעור) אולם בכור בהמה טהורה דחשיב לחיובא ודאי קשה. ועיין עוד מש"כ בסמוך:
תד"ה ורמינהי. דתחתונים ודאי משל קמה כנסום. כ"נ דצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: aa7dcdce4bdd5027ad8ba92dde7e36e8c9816e25113e6b4f11fec209a4567ccf