כל מקום שהכשירו וכו' והאשוה מכחשת את האיש. כתב התי"ט בפרקין משנה ד' בד"ה אשה אומר' נטמאת וכו' והרמב"ם אינו סובר הירושלמי להל' אלא דדוקא תנן תרי פסולי דאי חד כשר וחד פסול וכו' הכשר נאמן ע"כ. ול"נ דאף הירושלמי לא סובר כן להלכה דהא מסקינן בסמוך היך עבידא שתי נשים ואשה אחת וכו' אבל אם היו מאה נשים וע"א בעד בעד אינון הרי דבעינן שתי נשים לכשר אחד ויותר מבואר לפי מאי דפירשתי בקונט' בסמוך בד"ה ה"ג הא עד בעד וכו'. שוב ראיתי שכ"כ הה"מ פי"ב מה"ג ע"ש. ומ"ש התי"ט עוד שם ותמהני דבחבורו פ"ק מה"ס השמיט בבא זו דאשה אומרת וכו' ע"כ. ולי תימא על תמיהתו הרי כתב שם הלכה י"ט היו כולן פסולין הלך אחר הרוב כיצד שתי נשים וכו' היו מחצה על מחצה ה"ז שותה והיינו אשה אומרת נטמאת וכו' וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 6 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5