זיבח קיטר וניסך היה מת בב"ד. פירשתי בקונט' שהן נידונין בסייף וכו' ודין ד' מיתות עדיין לא נתפרשו להם וכ"פ רש"י ביומא פ"ו. וקשה מ"מ איך אמר משה שימו איש חרבו וגו' הא משה ודאי הוה ידע דין ד' מיתות דבסיני נאמרו לו כללות ופרטות ונ"ל דלכך לא נידונו בסקילה כיון שילא הותרו אלא בסייף שהרי המתרים בהם לא ידעו דין ד' מיתות והמותרה לדבר קל לכ"ע לא הותרה לחמור לכך נידונו בסייף אך נסתפקתי המותרה על עבירה שיש בה סקילה בסייף אי נהרג בסייף דמצי למימר אלו התרו בי בחמורה הייתי פורש שלא לעשות עבירה חמורה שדינה חמורה כל כך וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5