כל שהיה בכלל וכו'. מכאן קשה למה שפירש"י בשבת דף ע' ע"א בד"ה ועל כולן וכו' משום דהוה כלל בלא תעשה ופרט בעשה ואין דנין בדבר שהיה בכלל וכו' ע"כ. וכאן דהוה כלל בעשה דארור אשר לא יקים וגו' עשה הוא ופרט הוא בלא תעשה. וגם התוס' כתבו שם לגבי דבר שיוצא מן הכלל לא מצינו בשום מקום דבעינן שיהיו שניהם שוין בעשה או בלא תעשה ע"ש. ומכאן למדנו כלל חדש כל שכללן הכתוב לא הוו שני כתובים וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5