אע"פ שאין איתן כשר וכו'. כתב הכ"מ פ"ט מה' רוצח ודע ששם במשנה שנינו אע"פ שאינו איתן כשר ופירש"י דלא כתיב ביה עיכובא ולא נאמר אלא למצוה ולא ידעתי למה השמיטו רבינו ע"כ. ול"נ שהרמב"ם סובר דתנא דמתני' דקסבר אע"פ שאינו איתן כשר היינו משום דקסבר דממעטי' מהורידו והורידו נחל והא דקאמר ודכוותה אע"פ שאינו נחל כשר להו קושיא היא אלא סתמא דש"ס הוא דקאמר הכי ומתני' דתנן אע"פ שאינן איתן כשר ה"ה נחל ונקט איתן דבי' איירי וכיון דאר"י דהא דרשב"י לאו דסמכא הוא ה"ה איתן מעכב. ועיין בתי"ט שתירץ קושית הכ"מ בענין אחר מיהו לשון סוגיין לא משמע כוותיה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 5 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5