שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 4

קרייא אמר מקרין ואח"כ מבזין אותה וכו'. כתב הרמב"ם פ"ג מה"ס עמדה בדבורה שהיא טהורה מביאין אותה לשער מזרחי וכו' ומסירין כל חלי כסף וזהב שעליה וכו' ואח"כ משביעה הכהן וכו' ואח"כ מביא מגילה של עור וכו' ואח"כ כהן אחד בא אליה מכהני העזרה ואוחז בבגדיה וכו' וכתב הכ"מ בד"ה ואח"כ כהן אחד וכו' ומפשט דברי המשנה נראה שתכף שמעלין אותה לשער המזרח כהן אוחז בבגדיה וכו' ואיני יודע מנין לו לרבינו שאינו עושה כן עד אחר שמחק המגילה ואפשר שטעמו מדגרסי' בירושלמי פ"ק דסוטה קרייא אמר וכו' ואיכא למידק מהיכא משמע ליה מקרא דמקריו ואח"כ מבזין הא ברישא כתיב ופרע ראש האשה וגו' ואח"כ והשביע הכהן וגו' וי"ל דמדכתיב בתר הכי ולקח הכהן וכו' משמע שאחר השקאה היה נותן המנחה על ידיה וכהן לוקחה מידה דא"ל שאחר שנתן המנחה על כפיה היה משקה וכותב המגילה ומוחקה ואח"כ נוטל הכהן המנחה מידה דלמה תהיה המנחה על ידה בכל המעשים האלו א"ו כדאמרן וכיון שנתן על כפיה היה אחר מחיקת המגילה ה"ה לפרוע ראש האשה דכתיב גביה. ור' אילי ר"ל דמוהעמיד והעמידה משמע דבריש' פרע ראשה ומשמע לרבי' שאין זה מוכרח וכיון דחזינן דהוה קשה ליה לירושלמי האיך מבזין על הספק מוטב לומר דלא היה פורע כדא"ר אילי מתני' דקתני ברישא סותר את ראשה אפשר לומר דלא נחתא לסדר המעשים ע"כ. והנך אתה רואה כמה יש בזה מן הדוחק והרבה יש לדקדק על דבריו. לכן נלע"ד פרושי שבקונט' עיקר. ובו מיושב קושית תוס' ר"פ המביא שלפי פירושי אין בין סדר התנא לסדר הכתוב ולא כלום. ועיי' במשנה למלך רפ"ג מה"ס בד"ה כיצד ומ"ש ודע דבין לסדר הכתוב ובין לסדר המשנה אחיזת הבגדים וסתירת השער היו תכף אחר שהיו מעלין אותה לשער נקנור וכו' ע"ש. לפמ"ש בקונט' אינו כן והוא הנכון כמ"ש הרמב"ם והדברים ברורים באין גמגום: