משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. כתב הרמב"ם פ"ק מה"ס הלכה ח'. וכן אם שמע העם מרננין אחריה אתר הקינוי והסתירה עד ששמע מהנשים הטוות לאור הלבנה נושאות ונותנות בה שזינתה עם האיש שקינא לה עליו ה"ז אסור לקיימה ויוציא ויתן כתובה. וכתב הכ"מ בד"ה וכן וכו' ויש לתמוה על רבינו שלעיל כתב דבקינוי וסתירה תצא בלא כתובה וכאן שמלבד הקינוי והסתירה שמע שהעם מרנני' אחריה וכו' כתב שיוציא ויתן כתובה וי"ל דהכא בשלא היה הסתירה אלא בע"א וכפרש"י אפי' שמע מעוף הפורח ונסתרה יוציא ויתן כתובה וכו' רי"א עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה כלו משום סתירה שאין בה שני עדים אינה נאסרת עליו וכו' ע"כ. ודבריו תמוהים אס"ד דהרמב"ם מפרש למתני' כרש"י סתירה זו למה. גם מן התימא על הרב בכ"מ שלא ראה דברי הרמב"ם בפי' המשנה שחולק אפירש"י וכמ"ש בסמוך. וקושי' הכ"מ נ"ל ליישב הא דכתב הרמב"ם לעיל דבזמן הזה לאחר הקינוי והסתירה תצא שלא בכתובה הטעם כיון דמדאורייתא לא שותות והיא גרמה לה תצא שלא בכתובה אבל כאן מדאורייתא שותות אלא מדרבנן אינן שותות הם אמרו שלא להשקותה והם אמרו שלא תפסי' כתובתה וזה ברור לענ"ד וכ"נ מדברי הרמב"ם ספ"ק מה"ס ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5