שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 1

כפיפה מצרית. כתב התוי"ט בפ"ק משנה ו' בד"ה חבל מצרי כתב הר"ב מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים וכו' ולקמן רפ"ב מפרש הרב כפיפה מצרית סל עשוי מצורי דקל וכו' ורש"י פי' חבל מצרי עשוי' מצורי דקל וכ"ה בבבלי פ"ה דעירו' של נצר לסוטה דתנן וכו' לפיכך נראה דלירושלמי י"ל כפיפה מצרי' ג"כ ממצרי' אבל א"ל דלירושלמי נמי ס"ל שעשוי מצורי דקל בין בכפיפה בין בחבל דהשתא המ"ם שמושי' ולא שרשית ע"כ. ולא על הר"ב לבד תלונתו כי אם גם על הרמב"ם שבפ"ג מה"ס כתב מביא חבל מצרי לפי שעשתה מעשה מצרי' וכו' וזהו דלא כבבלי דעירו' הנ"ל. ובפ"ק דף ד' אסיקנא בתו' בד"ה כפיפה וכו' דהרמב"ם מפרש כפיפה מצרי' העשוי מצורי דקל ע"ש:

וסופה בכלי שרת. פירש"י קודם קמיצה ע"כ. וקשה דהל"ל קודם ההשקא' דתנן לקמן רפ"ג היה נוטל מנחת' מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה לתוך ידה וכיון דרבנן סברי לקמן פ"ג דהיה משקה ואח"כ מקרי' את מנחתה א"כ גם הקמיצה היתה אחר ההשקאה סמוך להקרבה וכ"כ הרמב"ם פ"ג מה"פ וא"ל דנקט קודם הקמיצה אפי' לר"ש דסובר היה מקריב את מנחתה ואח"כ היה משקה וכן דעת רש"י להלכה כמ"ש לקמן פ"ג בתו' בד"ה מודה ר"ש וכו' דמ"מ ה"ל למנקט קודם שנתנה לתוך ידה: