שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 9

מי סוטה נפסלין בלינה. בסוכה פרק ד' דף י"א כתבתי שדברי הכ"מ פרק ד' מה' סוטה צל"ע עיין שם:

כל שאין ממנו למזבח אין הלינ' פוסלת בו. במנחות פ' שתי מדות דף פ"ח ע"ב גרסי' יתיב ר' וקא קשי לי' חצי לוג למה נמשח אי למי סוטה וכי חולין הוא דצריכי לקדושי מים קדושים כתיב. וכ' תוס' בתמי' וכי חולין הוו המי' שהוא צריך לקדשן והא מים קדושי' כתיב ואמרינן בספרי אין קדושים אלא שנתקדשו בכיור אלמא כבר קדשו להו וא"ת הא פרישית בפרק קמא דאחר שנתקדשו בכלי שרת לא משימין להו בכלי חול דמיגניא מילתא (פי' לא היה אפשר לטלן מן הכיור ולמדדן בכלי חול כי אם בחצי לוג שנמשח) ויש לומר דה"מ בדבר הקרב לגבי המזבח ע"כ. הנה תירוץ תוס' מסתייעא קצת מסוגיין. אך תימא קושיתם שהרי מים אלו על כרחך ניתנו בכלי חול שהרי בפיילי של חרס חדשה ניתנו כדתנן במתני' והיינו דקשיא לי' לרבי ליתי פיילי בשנצין דנדע למדוד בו חצי לוג ולמלאותו מן הכיור. ודוחק לומר שפיילי של חול לא היו מכניסין לעזרה דהוי לי' כמביא חולין לעזרה דאם כן טפי הוי לי' לאקשויי מהא דבעי' חצי לוג שנמשח למי סוטה דבעינן שלא יהי' פחות מחצי לוג ולא יותר דא"כ יפסלו המים הנותרים ביוצא לכתחלה גם הרמב"ם פרק ג' מה"ס כתב שנכנס בפיילי עם המים להיכל ליקח משם עפר ולתת בתוך המים מיד ע"ש. ומדברי רש"י שם במנחות נראה שהיתה לו גירסא אחרת וז"ל אי לחצי לוג של סוטה חוץ הוא שהיה משקה אותה בחוץ בשער נקנור ולא היה צריך להכניס המים בעזרה ולקדשם בכלי ע"כ. ופי' תימא הא מים קדושים כתיב ובמתני' תנן ונותן לתוכו חצי לוג מים מן הכיור. גם נראה שהכהן עם המים היה עומד בפנים וצ"ע: