שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 4

אין אתם מחזירין וכו'. כתב בהגהות י"מ מכאן נראה ראיה לדברי הרמב"ן שהשי' על סברת הרמב"ם בהה"מ שנשתנה מצות נשיאת הארון בכתף מהלוים לכהנים. וכתב שלעולם לא נשתני' ונשארת ללוים ולכהנים. מדמשתעי קרא בלוים כי הם ישאו את הארון לגנזו ואם יהא גולה לבבל לא יהא בידם להחזירו למקומו ש"מ שעל הלוים הוטל לשאת אותו אם היה אפשר בחזרה ע"כ. ואני תמה מדבריו אלו איך שכח שבכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים וזו כאחת מהן. וגם כשצוה דוד לשאת את הארון בפעם שנית אמר בד"ה וישאו בני הלוים את ארון אלקים כאשר צוה משה וגו'. וזה ודאי יפורש לדברי הרמב"ם דעל הכהנים קאי שהרי הוא בעצמו מביא פסוק זה בדבריו במ"ע ל"ד ע"ש. וכבר פירשתי בקונט' דאם נאמר דקאי על הלוים ולא על הכהנים יש מכאן קצת ראיה לדברי הרמב"ם. והרמב"ן בהשגותיו בשרש ג' כתב שראיית הרמב"ם מהא דגרסי' פ"ק דחולין דף כ"ד יכול אף בשילה ובית העולמים כן ת"ל לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי שיפסלו הלוים בשנים אלא בזמן שעבודה בכתף וקשה שאין מכאן ראיה שהרי מצות עבודה בכתף נוהג לדורות כדמוכח מדוד א"כ מאי קאמר בזמן וכו' אלא ודאי דה"ק במדבר שהיתה המשא תדיר נפסלו הלוים אף בשאר העבודות בשנים כדי שלא יבואו לישא גם הארון אבל אין נפסלים לדורות בשנים לשאר העבודות אבל נפסלים בשנים למשא הארון בעת נוסעו ממקום למקום ע"כ. ואני תמה שאין לשון הש"ס סובל פירושו דקאמר סתמא בזמן שהעבודה בכתף. ועוד לא מצינו כיוצא בזה שנאמר דבר בתורה משום גזרה ונ"ל שזו היא ראיית הרמב"ם דה"פ ת"ל לעבוד וכו' בזמן שהעבודה בכתף בלוים אז נפסלו בשנים אבל בשילה וכי' שאין עבודת משא בלוים אלא בכהנים וכמ"ש הרמב"ם בסי' ל"ד אין הלוים נפסלים בשנים ומה שמקשה הרמב"ן עוד ולמה לא תהיה מצות שלא יעבוד עוד על הכהנים לדורות כמו שהיה על הלוים במדבר ע"ש נ"ל דסובר כיון שגם במדבר היה לכהנים משא בכתף וכ"כ סי' ל"ד וז"ל ואע"פ שזה היה ציווי ללוים בעת ההיא אמנם היה זה למספר מיעוט הכהנים החייבין במצוה ע"כ ומצאתי ראיה מבוררת מהא דגרסי' בירושלמי פ' המצניע ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן למאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה א' בימינו וא' בשמאלו וא' ע"ג כתפו וא' בחיקו. הרי דגם במדבר היה לכהנים משא בכתף ואפ"ה לא נפסלו בשנים כדתניא בחולין שם דכתיב אשר ללוים ולא לכהנים. א"כ ה"ה לדורות לא נפסלו הכהנים בשנים והדברים ברורים. וניחא לן בהא הא דמקשי' איך טעה דוד לשאת הארון בעגלה הרי ראה בדי הארון אשר צוה ה' לעשות לשאת אותו בו כמפורש בקרא. אלא ודאי דדריש קרא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא בזמן שהעבודה בכתף אבל לדורות אין עבודה בכתף ואחיתופל השיב לו מדכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו וקשיא למה לי' למימר כי עבודת הקדש עליהם הלא די באמרו בכתף ישאו לכך לא יותן להם עגלות אלא ללמד לדורות כל מי שישא דברים מקודשים בכתף ישאם: