המוציא בין בימינו בין בשמאלו בין בתוך חיקו או על כתיפו חייב שכן היתה משא בני קהת. כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובאפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור לפי שלא הוציא כדרך המוציאים:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על שבת · פרק 10 · הלכה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' אמר ר' אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת. אמר רב משמיה דרבי חייא המוציא משוי על ראשו פטור וא"ת אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם:
מתני' המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחוריו פטור. לאחוריו ובא לו לפניו חייב חטאת באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן דרכו להיות חוזר. רבי יהודה אומר אף מקבלי פיתקין כן. המוציא ככר לרה"ר חייב הוציאוהו שנים פטורים ואם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין רבי שמעון פוטר המוציא אוכלים פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו. המוציא את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו. את המת במטה חייב. וכן כזית מן המת כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייב רבי שמעון פוטר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 132778932f07080639627f45ba3e179187019e6eda94e53bb87d9b73d614b550