חד בר נש נפק לשליחותא כו' כך אנו אומרים אדם שיצא כו' בפני משה כתב שהיה מתמיה ר' אמי וכי אם יצא לליסטים כו'. ולפ"ז אם אחד מהשותפים יצא לליסטים אין להאחר חלק אולם באמת פסק בהגמי"י (פ"ה מהלכות שותפין) בשם הר"ר שמשון בן אברהם והבעל העיטור בשם בעל נתיבות דחולקין וכוותייהו פסק הרמ"א בח"מ (סי' קע"ו ס"ק י"ב). והן אמת שהש"כ והט"ז שם חולקין על הרמ"א. אולם עכ"ז לא היה לו להפני משה להשמיט דעתם והמה מפרשים הירושלמי בפשוטו בלא תמיה וכמ"ש הר"ן. והן אמת שמ"ש הש"כ שם ובסי' ס"ב להקשות על הרמ"א דהא בירושלמי מדמה מציאה וגזל לאהדדי לא ידעתי דלפי המבואר בירושלמי שלפנינו אינו מדמה כלל לאהדדי זה לזה וכן היתה גירסת הרמ"א ולק"מ:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c7587ac207e900d259c1a05fa801401d33110cda3e296fe39ce1d692f913379