שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 6

מה מקיים ריב"ח ובכל זאת וכו'. וקשה הא כתיב נמי בהך פרשה ועמי הארצות המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש דזהו ודאי מדרבנן הוא א"כ אף לריב"ח איכא לשנויי מכיון שקיבלו עליהם דברים שלא היו חייבין בהם וכו' כדשנינן לר"א וי"ל שבותים כבר קיבלו עליהם בימי ירמיה כמפורש שם ועמ"ש סוף מס' עירובין:

ולמה לא תנינן אף החלה. כתבו תו' בפרקין דף ל"ו בד"ה כל מצוה וכו' וקשה אמאי למה לא פריך נמי אמאי לא תניא תרומה ומעשר וא"ל לפי שאינה אלא מדרבנן הא חלה נמי בח"ל אינה אלא מדרבנן וכו' ע"ש. ולפי מאי שפירשתי בקונט' לק"מ. גבי לפירושם קשה אמאי לא משני דלא תנן במתני' אלא דבר שהוא מדאורייתא. והא דתנן כלאים ואינו אלא מדרבנן בח"ל י"ל דאכלאי זרעים קאי דהוא מדאורייתא בח"ל כדאמר ר' יוחנן סוף מסכת ערלה. מיהו י"ל כיון דשמואל פליג התם וקסבר דכלאי זרעים מדרבנן בח"ל ולדידיה תיקשי מתני' דהכא לכך לא משני הכי. ופירושי שבקונטרס נראה עיקר. וא"ת הא אמרי' בפ"ב דחלה דר' יהודה סובר דפליגי ר"א ור"ע בפירות ח"ל אי חייבין בחלה ור"א פוטר וכיון דתנן בסיפא רא"א אף החלה לא מצי למנקט חלה דלא מודה בה ר"א וי"ל. כיון דסתמא דמתני' דפ"ב דחלה אתיא כר"מ דאמר דאף ר"א מודה דפירות ת"ל שנכנסו לארץ חייבין בחלה שפיר פריך ולמה לא תנינן אף החלה: