שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3

לא הוחזק השליח בעדים. פירושי בקונטרס הוא פי' הר"ן לשיטת הרמב"ם אבל הראב"ד פי' לא הוחזק היינו שלא נתפרסם במקום האשה שעשאו שליח בעדים אבל באמת נעשה שליח על ידי עדים וכן פירש כל הסוגיא. והרא"ש כתב ואינו מובן לי דנהי דהוחזק השליח בעדים האיך נתקדשה לראשון הרי עומד וצוח אף על פי שמינני שליח בפני עדים חזרתי משליחותי וקדשתי לעצמי וברישא נמי למה הותר המשלח בקרובתיה הרי הוא אומר שעשאו שליח וגם האשה אומרת שנתקדשה לו ומאי נ"מ במה שלא הוחזק השליח בעדים הרי הודה שעשאו שליח וצ"ע ע"כ. לכך נראה לי דאיירי כשקדשה בסתם והיא יודעת שפלוני עשאו שליח וכמו שכתב הראב"ד הלכך כשלא הוחזק השליח בעדים ולא נתפרס' הדבר משום חשש הרואין השליח אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרובי הראשון הואיל שהיא אומרת שנתקדשה לו והראשון מותר בקרובותיה שהרי השליח אומר שחזר משליחותו ואם אמרה איני יודעת חזקה לשני כיון שאין השני כאן ולא הוחזק השליחות בעדים ולית כאן חשש הרואים לאסרה בקרובי הראשון ומן הדין נמי אין לאסרו שהרי חזר השליח משליחותו אבל כשהוחזק השליח בעדים חזקה לראשון והשני מותר בקרובותיה דכיון דנתפרסם שהוא שלוחו של הראשון אין כאן תשש הרואים ומן הדין אין קידושיו קידושין שאין המעשה מוכיח שנתקדשה לו ומה שהוא אומר לעצמי קידשתי ה"ל דברים שבלב ואם אמרה איני יודעת שניהם נותנין גט מהשני צריכה גט מספק שמא נתרצתה לו וה"ל קידושין ומהראשון מחשש הרואים שהרי נתפרסם השליחות בעדים וכן נ"ל נכון וברור ובזה מיושב תמיהת הר"ן על הראב"ד ע"ש. והד"מ והפרישה והב"ח תירצו דכשהוחזק בעדים אמרי' חזקה שליח עושה שליחתו וכשלא הוחזק בעדים לא אמרי' חזקה שליח עושר שליחוחו ע"ש. ודבריהם תמוהים בעיני הא קיי"ל דשליח עושה שיליחותו אפי' לא נעשה שליח בעדים. ועוד לדבריהם אף כשהיא אומרת שנתקדשה לשליח נימא חזקה שליח עושה שליחותו ומשקר במאי דאמר שלעצמו קידשה ודוחק לומר דאיירי שיש עדים גם לא נזכר מזה בכל דברי הראשונים מאי אית לך למימר דאיתרע חזקתו אם כן ה"נ איתרע חזקתו. ועוד קשה הא לענין דיני ממונות מפורש בח"מ סי' קפ"ג דיכול לומר לעצמי לקחתי וכן מפורש במתני' לענין מציאה וצ"ע. ועיין בתשו' מהר"ם בר ברוך הקטנים סי' כ"ו דלא אמרי' חזקה שליח עושה שליחותו אלא באיסורא שלא יהא המשלח חוטא כי הוא סומך עליו אבל בממון לא ע"ש וזה ממש כדברינו: