האיש מקדש. וידא אמר דא וכו'. נראה לי' דה"ג והלא אחד הוא שוחט וכו' אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו א"ר יוסי שנייא היא וכו' אבל אינו מפריש שלא מדעתו וויידא אמר דא ויקחו וכו' וה"פ ר' יוסי קאמר דאיצטרך קרא ושחטו אותו שאדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו ופריך א"כ לרבי יוסי שליחות מנ"ל וקאמר דיליף מויקחו וכן הסוגיא ברוב המקומות ועי"ל דה"פ ולאיזה צורך אמר דילפינן שליחות מויקחו וגו' ומשני ר' יוסי דמושחטו אותו ליכא למילף וכדמסיק:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa