שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 31

אזן ששמעה מהר סיני לא יהיה לך וכו'. מקשה הי"מ והלא כל המצות שמעתה האזן בסיני מ"מ אין העונש מיוחד לאזן אלא לכלל הגוף ע"ש ותירוצו דחוק שעדיין קשיא שאר עונשים נמי ראוי שיהיו באזן ולא בשאר הגוף. ונ"ל שז"ל המכילתא לא יהיה לך אלהים אחרים על פני למה נאמר לפי שהוא אומר אנכי ה' אלקיך משל למלך וכו' כך אמר המקום לישראל אנכי ה' אלקיך אני הוא שקבלתם עליכם מלכותי במצרים אמרו הן כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי לא יהיה לך ע"כ. ושם אמרו שהדברים בדבור אחד נאמרו מה שאין האזן יכול לשמוע אלא שאנכי ולא יהיה לך חזר ופרטן. אם האזן נרצע על דבור לא יהיה לך שזה ודאי שמעה האזן שהרי חזר ופרטן. והא דקאמר עוד אזן ששמעה כי לי בני ישראל עבדים. נראה דקמייתא קאי אמוכר עצמו ובתרייתא קאי אנמכר בב"ד שלא היה לו לקבל על עצמו העבדות. עיין בפירש"י בפרשת משפטים. מיהו היינו לר"א דקסבר א' מוכר עצמו וא' מכרוהו ב"ד נרצע אבל לת"ק דר"א דקסבר מוכר עצמו אינו נרצע כדאיתא בבבלי דף יד א"צ קרא אלא למכרוהו ב"ד. לכך לא מייתי בבבלי דף כב אלא קרא דכי לי בנ"י עבדים דקיי"ל כת"ק: