חזר ר' ינאי ופתר לה וכו'. בבבלי גרסי' רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא א"ר ינאי אין אר"ל ש"מ מדרי"י דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמי ואליבא דחד תנא ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא ע"כ. וקשה דר' יוחנן אמר בפ' המפקיד דף מ"א מאן דמתרגם ליה חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאני בתרא לבי מסותא ולא מוקי לה בתרי טעמי אליבא דחד תנא ואיך פליג אר' ינאי רביה. מיהו לפום סוגיין ל"ק דהדר ביה ר' ינאי. אך קשה לי דהרמב"ם והרא"ש פסקו כאן כר' ינאי ובחבית פסקו כר' יוחנן דלא מוקמינן מתני' בתרי טעמי ואליבא דחד תנא וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באומר ע"מ דו אמר וכו'. וקשה איך תנא ברישא רצה האב מקודשת הא עדיין יש לו זמן למחות לעולם דהא בסיפא תנן מלמדין את האב וכו' וי"ל דמקודשת דתנן ברישא היינו מקודשת בספק ומצינו לשון זה בתוספתא בפרקין דתנא מת האב מקודשת שמא נתרצה האב שעה אחת לפני מיתתו ועיין בחידושי רשב"א:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa